חוזר מס הכנסה מספר 2/2017

רשות המסים הוראת השעה לעידוד תעשייה עתירת ידע

תוכן עיניינים

מבוא

1 .מבוא

השקעות ‏בחברות ‏ישראליות ‏עתירות ‏מחקר ‏ופיתוח ‏(להלן: ‏מו"פ) ‏המצויות ‏בשלב‏ הראשוני ‏של ‏פעילות ‏המחקר ‏והפיתוח ‏(שלב ‏ה- Seed) נושאות ‏סיכון ‏גבוה ‏מאוד‏
למשקיע ‏ובמקרים ‏רבים  אף ‏יורדות ‏לטמיון, ‏זאת, ‏לאור ‏העובדה ‏כי ‏במקרים ‏רבים‏ פעילות ‏המו"פ ‏אינה מסתיימת ‏בהפקת ‏תוצר ‏היוצר ‏רווח ‏למשקיע, ‏ולעיתים ‏אף ‏לא‏
מחזירה‏ כלל ‏את‏ ההשקעה .‏לאור ‏האמור, ‏חברות‏ הנמצאות ‏בשלב‏ ראשוני ‏של‏ המו"פ חוות ‏קשיים ‏בגיוס ‏משקיעים, ‏ובשנים ‏האחרונות ‏ניכרת  מגמת ‏ירידה ‏בהשקעות‏
בחברות ‏אלו, וזאת ‏מאחר ‏ומשקיעים ‏בעלי ‏הון ‏מעדיפים ‏להשקיע ‏בחברות ‏בשלבים‏ מתקדמים ‏יותר. ‏בעקבות ‏זאת, ‏ולאור ‏החשיבות ‏הקיימת ‏לפעילות ‏מו"פ ‏בחברות‏
ישראליות ‏לצורך ‏עתיד‏ ההיי-טק‏ הישראלי ‏והגברת‏ הצמיחה ‏במשק ‏נוצר הצורך‏ לתמרץ‏ משקיעים ‏פוטנציאליים‏ להשקיע‏ בחברות ‏צעירות‏ כאפיק ‏השקעה.

במסגרת ‏חוק ‏המדיניות ‏הכלכלית‏ לשנים‏2011 ו- 2012( תיקוני‏ חקיקה),‏ התשע"א- 2011( להלן:‏"החוק הקודם") ‏חוקקה ‏הוראת ‏שעה‏ לעידוד ‏התעשייה‏ עתירת ‏הידע,‏ במטרה ‏להגביר ‏השקעות ‏פרטיות ‏בחברות ‏עתירות ‏מחקר ‏ופיתוח ‏בשלביהן המוקדמים. על ‏מנת ‏להשיג ‏מטרה ‏זו, ‏הכיר ‏החוק ‏הקודם, בהשקעה ‏העומדת‏ בקריטריונים, כהוצאה ‏לצרכי ‏מס ‏הניתנת ‏לניכוי מכל ‏הכנסה ‏חייבת. ‏יחד ‏עם ‏זאת, הניסיון ‏הנצבר‏ מלמד ‏כי‏ יש‏ להגביר ‏את‏ הוודאות ‏למשקיע ‏על‏ מנת ‏להשיג ‏את ‏המטרות‏ האמורות.

בעקבות ‏האמור ‏לעיל, נעשו ‏שינויים ‏בחוק ‏הקודם החל ‏מיום 01/01/2016  (להלן:‏ "השינויים" ו/או "התיקון") על ‏מנת ‏לפשט ‏אותו ‏ולהפכו ‏לאטרקטיבי ‏יותר ‏מנקודת‏
מבטם ‏של ‏המשקיע ‏ושל ‏החברה, ‏כך ‏שהלכה ‏למעשה ‏תוגבר ‏ההשקעה ‏בחברות‏ ישראליות ‏עתירות ‏מו"פ. ‏החוק שלאחר‏ התיקון‏(להלן:‏"החוק") יתמוך‏ בחברות ‏היי-טק‏ .

החטיבה המקצועית

מתחילות ‏המהוות ‏חלק ‏משמעותי ‏מעתיד ‏ההיי-טק ‏הישראלי ‏ומגבירות ‏את הצמיחה‏ במשק.‏ השינויים ‏שנעשו ‏הינם בהוספת ‏מסלול‏ הטבות חדש לחברה  ‏מתחילה‏ (להלן:‏ "המסלול הנוסף") ‏המאפשר ‏השקעה ‏בחברות ‏עתירות‏ מחקר ‏ופיתוח‏ בתחילת ‏דרכן‏ (להלן: ‏"החברות המתחילות"). התנאים ‏שנקבעו הינם ‏פשוטים ‏יחסית ‏לבחינה‏
וידועים‏ בעת ‏ההשקעה.‏ כך צפוי‏ המסלול‏ הנוסף‏ לייצר ‏וודאות ‏למשקיעים‏ תוך ‏צמצום‏ עלויות ‏העסקה, ‏ובכך ‏להיות ‏אטרקטיבי ‏מנקודת ‏מבטם ‏של ‏המשקיע ‏ושל ‏החברות‏
המתחילות. נוסף‏ על ‏כך ,‏נקבעו ‏הוראות‏ שיבטיחו‏ את‏ המשך‏ קיום ‏התנאים ‏בחברה‏ גם‏ במהלך ‏תקופת ‏ההטבה ‏(ובחלק מהתנאים ‏אף ‏בשנתיים ‏שלאחר ‏תום ‏תקופת‏
ההטבה).‏כפי ‏שיפורט ‏בהמשך. על ‏מנת ‏להגביר ‏את ‏הוודאות ‏למשקיע, ‏נקבע ‏כי ‏במקרים ‏של ‏אי ‏עמידה ‏בתנאים הקבועים‏ בחוק, ‏ההפרה ‏תגרור ‏את‏ החזר ‏ההטבה‏ מצד ‏החברה‏ המתחילה ‏ולא ‏מצד‏  המשקיע( בשונה ‏ממסלול ‏ההטבה‏ לגבי‏ חברת‏ מטרה) .‏כמו‏ כן,‏ נוספו‏ עדכונים‏ בחוק‏ הקודם  ‏בדבר‏  המסלול‏ הקיים ‏לגבי  ‏חברה ‏מזכה.

הגדרות

2 .הגדרות

המדען הראשי והרשות

2.1  המדען הראשי והרשות

במסגרת ‏התיקון נוספו ‏הגדרות של ‏ה"מדען ‏הראשי" ‏ו"הרשות" כמשמעותם ‏בחוק‏ לעידוד ‏מחקר, ‏פיתוח ‏וחדשנות ‏טכנולוגית ‏בתעשיה , ‏התשמ"ד-1984( להלן: ‏"חוק
המו"פ")‏כדלקמן:

2.1.1 "המדען‏ הראשי" ‏הינו‏ ראש ‏הרשות(כהגדרתה ‏להלן) ‏והגורם‏ המוסמך‏ במשרד‏ הכלכלה ‏אשר‏ תפקידו‏ לקבוע  ‏ביחד‏ עם‏ שר‏ האוצר‏ תנאים ‏שונים‏ לעניין‏ הגדרת‏ "חברה מתחילה".

 2.1.2 "הרשות" ‏היא‏ הרשות‏ הלאומית‏ לחדשנות ‏טכנולוגית ‏שהוקמה ‏במסגרת‏ סעיף‏ 5 לחוק ‏המו"פ ‏ותפקידה ‏לאשר ‏כי ‏חברה ‏מתחילה ‏עומדת ‏בתנאים ‏הקבועים‏
בחוק. כמו כן,‏ בסמכותה ‏לדרוש ‏ידיעות‏ ומסמכים ‏מחברת מטרה או‏ מחברה  מתחילה לשם ‏הבטחת ‏ביצוע‏ החוק.

השקעה מזכה

2.2 השקעה מזכה

בסעיף‏20(א)‏לחוק ‏מוגדרת ‏"השקעה מזכה" כ"השקעה‏ במזומן של משקיע בחברת‏  מטרה ‏או ‏בחברה ‏מתחילה ‏בשנת ‏מס ‏כלשהי, ‏אשר ‏בשלה ‏הוקצו לו מניות בחברת‏
המטרה‏ או‏ בחברה המתחילה לפי‏ העניין". התיקון ‏בא‏ להדגיש ‏ולהבהיר‏ כי‏ ההשקעה‏ בחברת ‏המטרה ‏או‏ בחברה‏ מתחילה ‏תעשה‏ במזומן בלבד, ‏וזאת ‏על ‏מנת ‏להשיג ‏את ‏מטרת ‏החוק ‏שההשקעות ‏ישמשו ‏בפועל‏ למימון ‏פעילות ‏המו"פ. ‏ההשקעה ‏המזכה ‏יכולה ‏להיעשות ‏על ‏ידי ‏הלוואה ‏המומרת‏ למניות,‏ אג"ח‏ להמרה, מניות ‏בכורה, אופציות למניות ‏במועד‏ המימוש ‏וכדומה.‏ על‏ מנת‏ לעמוד ‏בהגדרת ‏השקעה ‏מזכה ‏המשקיע ‏נדרש ‏לבצע ‏את ‏השקעתו ‏באמצעות ‏מזומן‏ בלבד, כך‏ שעסקאות ‏ברטר‏ של‏ מכר ‏שירותים‏ או‏ מוצרים‏ או ‏עסקאות ‏בשווה‏ כסף,‏ גם‏ אם ‏הוקצו ‏בגינן ‏מניות,‏ לא‏ תחשבנה ‏כהשקעה ‏מזכה.
כאמור ‏לעיל, לצורך ‏עמידה ‏בהגדרת ‏השקעה‏ מזכה‏ המשקיע ‏נדרש ‏לבצע ‏את ‏השקעתו‏ באמצעות ‏מזומן, ‏ובתמורה ‏החברה ‏נדרשת ‏להקצות ‏למשקיע ‏מניות. ‏יש ‏לשים ‏לב
שבדוחות ‏הכספיים ‏של ‏החברה ‏יוצג‏ הון ‏מניות ‏מונפק ‏שנפרע,‏ כלומר‏ החברה ‏הקצתה‏ מניות ‏ותמורתן‏ קיבלה תמורה. ‏הון‏ מניות ‏מונפק ‏שטרם‏ נפרע‏ מעיד ‏על‏ הקצאת‏ מניות‏ ללא‏ תמורה.

חברה מתחילה

2.3 חברה מתחילה

בהתאם‏ להוראות ‏סעיף 20(א)‏לחוק‏ חברה‏ מתחילה ‏הינה‏ חברה‏ שהתאגדה ‏בישראל‏ והשליטה ‏על ‏עסקיה ‏וניהולם ‏מופעלים ‏בישראל ‏(תנאי ‏זה ‏צריך ‏להתקיים ‏במועד‏
ההשקעה,‏ במשך ‏כל‏ תקופת ‏ההטבה ובמועד‏ הקובע‏- שנתיים ‏מתום‏ תקופת‏ ההטבה – ואשר‏ מתקיימים ‏לגביה ‏כל ‏התנאים שלהלן:

2.3.1 .במועד ‏ההשקעה ‏טרם‏ חלפו‏ המועדים ‏שלהלן: 
א. 48 חודשים מיום ‏התאגדות ‏החברה, ‏ובמידה ‏והחברה ‏פועלת‏ באזור ‏פיתוח‏ א' , 60 חודשים.
ב. במידה ‏והחברה ‏קיבלה ‏סיוע ‏מהרשות, ‏אשר ‏הממונה ‏על ‏התקציבים‏ במשרד ‏האוצר ‏ומנהל ‏רשות ‏המסים ‏אישרו ‏כי ‏הוא ‏מיועד ‏לחברות‏ מתחילות ‏- המאוחר ‏מבין ‏האמור ‏בסעיף ‏קטן ‏(א) ‏לעיל ‏או ‏12 חודשים‏ מתום ‏תקופת ‏הסיוע במסגרת ‏המסלול.                                                                                                                                             ג. חברה ‏שהעתיקה ‏את ‏פעילותה ‏במהלך ‏התקופה, ‏או ‏שפועלת ‏גם ‏באזור‏ פיתוח ‏א' ‏וגם ‏באזור ‏שאינו ‏אזור ‏פיתוח ‏א' ‏תוכל ‏לפנות ‏לרשות ‏המסים
לבחינת‏ התקופות ‏כאמור ‏לעיל.
ד. שר ‏האוצר ‏רשאי, ‏לאחר ‏קבלת ‏חוות ‏דעת ‏של ‏המדען ‏הראשי ‏ובאישור‏ ועדת ‏הכספים ‏של‏ הכנסת‏ לשנות ,‏בצו ,‏את‏ התקופות ‏הקבועות ‏כאמור.
2.3.2 היקף ‏המכירות‏ הכולל ‏של ‏החברה‏ מיום‏ התאגדותה ‏עד ‏למועד ‏ההשקעה‏ לא‏ עולה‏ על ‏5.4 מיליון ‏₪ ,‏והיקף‏ המכירות ‏בכל ‏אחת‏ משנות‏ המס ‏שקדמו‏ למועד‏ ההשקעה ‏לא ‏עלה‏ על ‏2 מיליון ‏₪ (להלן:‏"תנאי המכירות"). לעניין ‏זה ‏יראו‏ חלק‏ משנת‏ מס‏ כשנת ‏מס.
2.3.3 סך‏ כל‏ הוצאות ‏החברה ‏מיום‏ התאגדותה ‏עד‏ למועד ‏ההשקעה ‏לא ‏עלה ‏על‏ 12 מיליון‏₪.‏ וסך ‏כל‏ הוצאותיה ‏בכל‏ אחת‏ משנות ‏המס ‏שקדמו ‏למועד ‏ההשקעה‏ לא ‏עלה ‏על‏ 3 מיליון‏₪ ‏(להלן: "תנאי ההוצאות") לעניין‏ זה‏ יראו‏ חלק‏ משנת‏ מס ‏כשנת ‏מס.
2.3.4. כאמור ‏לעיל, לצורך בדיקת התנאים המצטברים, תנאי ‏המכירות ‏ותנאי‏ ההוצאות ‏ייבחנו ‏למועד ‏ההשקעה. יחד ‏עם ‏זאת, ‏על ‏מנת ‏להקל ‏ולהימנע‏  מחישובים ‏מסורבלים של ‏הוצאות ‏והכנסות ‏ליום ‏ספציפי בדיקת ‏התנאים‏ המצטברים ‏תעשה ‏לתחילת ‏הרבעון ‏של ‏מועד ‏ההשקעה. ‏ככל ‏שיעלו ‏נסיבות‏
חריגות, ‏הנושא ‏ייבחן ‏על ‏ידי ‏פקיד ‏השומה, ‏ואם ‏יראה ‏לנכון, ‏התנאים‏ המצטברים ‏ייבחנו‏ למועד ‏ההשקעה.
 דוגמה: חברה ‏מתחילה ‏התאגדה ‏ביום15/08/2014 ומועד ‏ההשקעה ‏בחברה ‏הינו‏ 15/04/2016 במקרה‏ דנן,‏ הבדיקה ‏של ‏התנאים ‏המצטברים ‏תבוצע ‏בהתאם‏
לאמור ‏לעיל,‏ ליום ‏תחילת ‏הרבעון‏ בו ‏בוצעה ‏ההשקעה ‏בפועל, ‏קרי‏ 1/04/2016. 

להלן ‏פירוט‏ המכירות ‏של‏ החברה‏ בכל ‏שנה‏(מיליוני‏₪):

18/08/2014-31/12/2014

שנת 2015

1/1/2016-1/4/2016

סה"כ

בדיקת התנאי

1

2.5

1.5

0.5

4.5

אין עמידה בתנאי השנתי: ‏היקף‏ המכירות‏ בכל‏ אחת‏ משנות‏ המס‏ שקדמו‏ למועד‏ ההשקעה (בדוגמה‏ זו:‏ 2014 ו-2015) לא ‏יעלה‏ על ‏2 מיליון‏ ₪ .‏ בשנת ‏2014 סכום‏ המכירות ‏עלה‏ על ‏2 מיליון‏₪

2

1.5

2

1.6

5.1

אין עמידה בתנאי המצטבר: ‏היקף‏ המכירות ‏הכולל‏ של‏ החברה ‏מיום‏ התאגדותה ‏ועד ‏לרבעון‏ שקדם‏ למועד‏ ההשקעה לא ‏עלה‏ על‏ 5.4 מיליון ‏₪.‏ היקף ‏המכירות ‏עלה ‏על‏ מיליון 4.5.

3

0.5

2

1

3.5

קיימת עמידה בתנאי‏ השנתי‏ ובתנאי‏ המצטבר.

2.3.5 בחינת ‏התנאים ‏המצטברים ‏והתנאי ‏השנתי ‏תעשה ‏על ‏פי ‏כללי ‏חשבונאות‏ מקובלים.
2.3.6 היקף ‏ההשקעות ‏בחברה ‏וההלוואות ‏שניתנו ‏לה ‏מיום ‏התאגדותה ‏עד ‏למועד‏ ההשקעה, ובכלל ‏זה ‏סכום‏ ההשקעה‏ המזכה, אינו‏עולה‏על‏12 מיליון‏₪ (להלן:‏ "תנאי  ההשקעות"). יובהר, ‏כי ‏בחישוב ‏תנאי ‏ההשקעות ‏יש ‏לכלול ‏את ‏כל ‏ההשקעות ‏וההלוואות שניתנו ‏לחברה ‏גם‏ במסגרת‏ יתרות ‏חו"ז,‏ עסקאות ‏מבוססות ‏מניות,‏ שטרי ‏הון,‏ הלוואות ‏עסקיות‏ ופיננסיות, השקעות ‏מזכות‏ נוספות‏ שבוצעו וכיוצ"ב.
תנאי ‏ההשקעות ‏ייבחן ‏לפי ‏יתרת ההלוואה ‏או ‏ההשקעה ‏לפי ‏העניין במועד‏ ההשקעה ‏המזכה ובתנאי ‏שבמועד ‏כלשהו ‏ממועד ‏הקמת ‏החברה ‏המתחילה‏ ועד ‏למועד ‏ההשקעה ‏המזכה, יתרת ‏ההלוואות ‏וההשקעות ליום ‏מסוים לא‏ עלתה על ‏12 מיליון ‏₪. עלתה ‏יתרת ‏ההלוואות ‏וההשקעות ‏על ‏12 מיליון ‏₪‏ ביום ‏מסוים,‏יראו ‏בכך‏ אי‏ עמידה ‏בתנאי‏ ההשקעות.
2.3.7. שר ‏האוצר ‏רשאי, ‏לאחר ‏קבלת ‏חוות ‏דעת ‏של ‏המדען ‏הראשי ‏ובאישור ‏ועדת‏ הכספים ‏של ‏הכנסת ‏לשנות, ‏בצו, ‏את ‏הסכומים ‏הקבועים ‏כאמור ‏בתנאי‏ המכירות, ‏תנאי ‏ההוצאות ‏ותנאי ‏ההשקעות. ‏שינוי ‏כאמור ‏יהיה ‏כל ‏עוד ‏ייכללו‏ בהגדרה ‏אך ‏ורק ‏חברות ‏הנמצאות ‏בשלבי ‏פיתוח ‏או ‏ייצור ‏מוקדמים ‏של‏ מוצריהן.                                        2.3.8. רואה ‏החשבון ‏המבקר ‏של ‏החברה אישר ‏כי ‏מתקיימים ‏בחברה, ‏במועד‏ ההשקעה כל התנאים‏ של עיל‏ה נוגעים ‏להגדרת ‏"חברה‏ מתחילה".
2.3.9 נוסף ‏על ‏אישור ‏רואה ‏החשבון ‏כאמור ‏בסעיף ‏2.3.9 לעיל, ‏נדרשת ‏החברה‏ לקבל ‏עד‏ למועד ‏ההשקעה את ‏אישור ‏הרשות ‏לאותה ‏שנת ‏מס( להלן:‏"אישור‏ הרשות") ,‏כי ‏מתקיימים ‏בחברה‏ התנאים ‏שלהלן:                                                                                                                                                                                                 2.3.9.1 . 70% ‏ לפחות‏ מהוצאות ‏החברה ‏מיום‏ התאגדותה ‏עד‏ מועד ההשקעה הוצאו‏ במישרין‏ או‏ בעקיפין ,‏בקשר‏ למוצר‏ המבוסס ‏על‏ מו"פ‏ שבוצעו בחברה.
2.9.3.2 המוצר ‏שפותח ‏בחברה ‏וכל ‏הזכויות ‏הנובעות ‏ממנו ‏הם ‏בבעלות‏ החברה ‏מיום ‏היווצרו. ‏קיבלה ‏החברה ‏או ‏רכשה ‏את ‏מלוא ‏הזכויות‏ במוצר ‏מאחד ‏מאלה, ‏לשם ‏המשך ‏פיתוחו ‏של ‏המוצר, ‏יראו ‏את‏ החברה ‏כבעלת‏ הזכויות ‏במוצר‏ המפותח מיום ‏היווצרו:
א. יחיד ‏או ‏יחידים ‏שהמוצר ‏המפותח ‏היה ‏בבעלותם ‏באופן ‏בלעדי‏ מיום‏ היווצרו ‏ועד ‏ליום‏ העברת‏ מלוא ‏הזכויות ‏בו‏ לחברה. העברה‏ כאמור ‏תתאפשר ‏גם ‏במסגרת ‏מכירה ‏חייבת ‏במס של ‏הזכויות‏ בהתאם ‏לחלק ‏ה' ‏לפקודת ‏מס ‏הכנסה ‏(נוסח ‏חדש), ‏התשכ"א- 1961( להלן:‏"הפקודה") וגם ‏בהתאם‏ להעברה‏ במסגרת‏ שינוי‏ מבנה‏ בחלק‏ה 2 לפקודה.
ב. "מוסד יוצר" שהמוצר ‏המפותח ‏היה ‏בבעלותו ‏מיום ‏היווצרו ‏עד‏ העברת ‏מלוא ‏הזכויות ‏בו ‏לחברה. "מוסד ‏יוצר" ‏הינו ‏כל ‏אחד‏ מהארגונים ‏של הל

 

לעניין‏ זה,‏ על‏ החברה ‏לפנות‏ לרשות ‏בסמוך למועד‏ ההשקעה, לצורך‏ קבלת‏ האישור ‏האמור.‏ על ‏מנת‏ להקל ‏על‏ יישום ‏תנאי‏ זה,‏ לבקשת‏ החברה,‏ תמציא‏ הרשות לחברה אישור , בהתבסס על נתוני החברה לתום הרבעון שקדם למועד הפניה כאמור לסעיף 2.3.4 . האישור יהיה תקף ל- 90 ימים ממועד בו קיבלה החברה  את האישור כאמור ובתנאי שלא חל שינוי מהותי בנתונים שבבסיס האישור. 

מועד ההשקעה

2.4 מועד ההשקעה
2.4.1 במסגרת ‏התיקון ‏התווספה ‏לסעיף‏ 20(א)‏לחוק ‏הגדרה‏ של‏ "מועד ההשקעה". הגדרה‏ זו ‏באה‏ להסדיר ‏את המועד ‏שבו ‏ניתן  ‏להכיר ‏בהשקעה ‏המזכה,‏ ולמנוע‏ מצבים ‏של ‏חוסר‏ וודאות ‏ומחלוקות ‏פרשניות.
2.4.2 מועד‏ה השקעה‏ יהיה המאוחר מבין אלה:
2.4.2.1 המועד ‏שבו ‏שילם ‏המשקיע, ‏לחברת‏ המטרה ‏או‏ לחברה ‏המתחילה, את‏ סכום ‏ההשקעה‏ המזכה במזומן.
2.4.2.2 המועד‏ שבו‏ הקצתה ,חברת‏ המטרה ‏או ‏החברה ‏המתחילה, למשקיע‏, את‏ המניות‏ כנגד‏ השקעתו‏ בחברה.
יובהר ‏כי ‏רק ‏במצב ‏בו המניות‏ שהוקצו ‏למשקיע‏ מקורן ‏באיגרות ‏חוב‏ ניתנות ‏להמרה ‏למניות ‏אשר ‏הומרו ‏למניות ‏באותה ‏שנת ‏מס שבה‏ הונפקו ‏איגרות ‏החוב, ‏יראו ‏את ‏מועד ‏ההשקעה ‏במזומן ‏והקצאת‏ איגרות‏ החוב למשקיע כמועד‏ ההשקעה.
2.4.3 מועד ‏הקצאת ‏המניות ‏למשקיע ‏יהיה ‏המועד ‏שבו ‏הוקצו ‏המניות ‏ובלבד‏ שהקצאת‏ המניות ‏כאמור‏ הינה ‏בהתאם‏ לסעיף‏ 292 לחוק‏ החברות,‏ התשנ"ט- 1999( להלן: "חוק החברות"). ‏היה ‏והקצאת ‏המניות ‏לא ‏דווחה ‏לרשם‏ החברות ‏בהתאם ‏לסעיף ‏כאמור, ‏יראו ‏את ‏תאריך ‏הדיווח ‏לרשם ‏החברות‏ כתאריך‏ ההקצאה‏ לעניין‏ החוק.

משקיע

 2.5  משקיע   
"משקיע" מוגדר‏ בסעיף ‏20(א) ‏לחוק‏ כ "יחיד ‏או‏ שותפות ‏בין ‏יחידים".‏ במסגרת ‏החוק‏ התווספה ‏האפשרות ‏לבצע ‏השקעה ‏מזכה ‏גם ‏על ‏ידי "שותפות ‏בין ‏יחידים" ‏וזאת ‏על‏
מנת ‏להרחיב ‏את ‏מעגל ‏המשקיעים ‏בחברות. להלן ‏מספר ‏מקרים ‏ייחודיים ‏לעניין‏
משקיע:                                                                                                                                                                                                                                              2.5.1 " שותפות בין יחידים" – הינה שותפות שהשותפים ‏בה ‏במשך ‏כל תקופת‏ ההטבה ‏הם ‏יחידים, ‏אשר ‏הוקמה ‏ופועלת ‏אך ‏ורק ‏לצורך ‏השקעה ‏ייעודית בחברת ‏מטרה ‏אחת או ‏בחברה ‏מתחילה אחת, ‏ולא ‏תהיה ‏בה ‏שום ‏פעילות‏ נוספת או ‏השקעה ‏בחברות ‏נוספות. ההשקעה ‏המזכה ‏תיבחן ‏לגבי כל ‏אחד‏ מהיחידים‏ בנפרד‏ לפי ‏חלקו‏ בשותפות. כמו ‏כן,‏ השותפות  ‏נדרשת‏ לאישור ‏מנהל רשות ‏המיסים ‏בדבר ‏התקיימות ‏התנאים ‏הקבועים ‏בהגדרתה. ‏על ‏השותפות‏ לפנות תוך‏60 ימים‏ ממועד ביצוע‏ה השקעה.‏ לא‏ פנתה ‏השותפות ‏במועד,‏ לא‏ תוכל‏ ליהנות ממעמד ‏של ‏"משקיע" ‏לעניין ‏הוראת‏ השעה.
מובהר כי השקעה באמצעות קרנות הון סיכון ו/או קרנות גידור לא תחשב כהשקעה בשותפות העונה לתנאי זה.
2.5.2 כמו ‏כן, לצורך ‏קבלת ‏ההטבה ‏מכוח ‏החוק, ‏המשקיע ‏או ‏השותפות, ‏בהתאם‏ למקרה, יחזיקו‏ במניות‏ שהוקצו‏ להם‏ במשך‏ כל ‏תקופת‏ ההטבה. כאשר‏ מדובר‏ בהשקעה ‏באמצעות ‏שותפות, נדרש ‏כי ‏חלקם ‏של ‏השותפים ‏בשותפות ‏לא‏ ישתנה ‏במהלך ‏כל ‏התקופה.
מובהר‏ כי‏ במידה‏ ולא התקיים‏ התנאי‏ האמור עקב‏ מקרים‏ המפורטים ‏בהגדרת‏ "מכירה ‏שלא ‏מרצון" ‏בסעיף ‏103 לפקודה, יש ‏להודיע ‏על ‏כך ‏לפקיד ‏השומה‏ תוך 90 ימים על ‏מנת ‏להסדיר ‏את ‏המשך ‏התקיימות ‏התנאים ‏הנדרשים לתביעת ההטבה‏(לדוגמה: ‏כניסת ‏ל "נעלי‏ המשקיע" ‏בעת‏ הורשה ‏לצורך‏ עמידה‏ בתנאי ‏החזקת ‏המניות ‏למשך ‏תקופת ‏ההטבה). ‏לא ‏נעשתה ‏פניה ‏במועד,‏ ייחשב‏ העניין‏ להפרה‏ של‏ התנאי‏ אשר ‏תביא ‏לביטו ל‏הניכוי ‏שנדרש.
2.5.3 השקעה באמצעות נאמן בנאמנות – כאשר‏ משקיע‏ שהוא ‏יחיד ‏מבצע‏ה שקעה‏ באמצעות ‏נאמן ‏בנאמנות מטעמו, ‏יחולו ‏הוראות ‏החוק ‏והיחיד ‏המשקיע ‏יוכל 
לדרוש ‏את‏ ההטבה בכפוף ‏להתקיימות ‏כל‏ התנאים ‏המפורטים ‏להלן:
2.5.3.1 קיים ‏הסכם ‏נאמנות ‏בין ‏המשקיע ‏לנאמן ‏המסדיר ‏התחייבות ‏הנאמן‏ לפעול‏ בהתאם ‏להוראת ‏המשקיע.‏ הסכם‏ הנאמנות ‏יצורף לדוח‏ לצרכי‏ מס‏ של‏ המשקיע‏ בכל‏ שנת‏ מס‏ במשך ‏תקופת‏ ההטבה.
2.5.3.2. הנאמן ‏יחזיק ‏במניות ‏החברה‏ כל ‏תקופת‏ ההטבה. 
2.5.3.4. הנאמן‏ לא ‏ימכור‏ ו/ או‏ יעביר‏ ו/ או‏ ישעבד ‏ו/או ‏ימשכן‏ ו/או ‏יסב ‏ו/או‏ יבצע‏ פעולה‏ כלשהי‏ במניות‏ של‏ המשקיע‏ ללא‏ הסכמתו.
‏2.5.3.4 המשקיע יגיש ‏את ‏כל‏ הדיווחים‏ הנדרשים‏ בגין‏ ההשקעה‏ המזכה ‏על‏  גבי‏ טופס ‏שיפורסם‏ על ‏ידי‏ רשות ‏המסים. הטופס ‏יהיה‏ מלווה ‏באישור‏ רואה ‏חשבון ‏על ‏נכונות ‏הפרטים ‏הרשומים ‏בו ‏בהתאם ‏להשקעה‏ המזכה‏ במניות החברה  .
2.5.4 השקעה באמצעות חברה משפחתית/שקופה – לא ‏תיחשב ‏כהשקעה ‏של ‏יחיד או‏ של ‏שותפות‏ בין‏ יחידים ולפיכך‏ לא‏ יתאפשר ‏לתבוע‏ ניכוי‏ מכח‏ החוק.              2.5.5 השקעה של עובד – עובד ‏בחברה ‏יוכל ‏לדרוש ‏את ‏ההטבה ‏בגין ‏השקעתו‏ המזכה ‏בכפוף ‏להוראה ‏האנטי-תכנונית ‏הקיימת ‏בחוק ‏(ראה ‏סעיף ‏5.5 להלן‏ לפיו‏כל ‏סכום‏הכנסה ‏שיתקבל ‏אצל ‏המשקיע ‏מהחברה ‏יופחת‏מהניכוי ‏שניתן‏ כהשקעה‏מזכה).‏לדוגמה‏ במצב שבו‏ השקעתו‏ של ‏עובד ‏מסוים ‏בחברה ‏עולה‏ על ‏סכום ‏ההכנסות ‏שהפיק ‏ממנה, יתאפשר ‏לעובד‏ לנצל‏ את ‏ההטבה‏ הקבועה בחוק על‏ ההפרש ‏שבין ‏ההשקעה ‏להכנסה ‏שקיבל‏ מהחברה.
2.5.6 משקיע תושב חוץ – השקעתו של‏ תושב ‏חוץ‏ תותר ‏בניכוי,‏ בכפוף ‏להתקיימות‏ כל ‏התנאים הקבועים בחוק, כנגד‏ הכנסתו החייבת‏ בישראל ‏באותה‏ שנת ‏מס.‏ יחד ‏עם ‏זאת ‏רשאי ‏פקיד ‏השומה ‏לקבוע ‏תנאים ‏נוספים ‏על ‏מנת ‏להבטיח ‏כי‏ במקרה ‏שהמשקיע ‏לא ‏החזיק ‏במניות ‏החברה ‏המתחילה ‏במשך ‏כל ‏תקופת‏ ההטבה, ‏תתאפשר ‏החזרת ‏ההטבה ‏שהופחתה ‏מחבות ‏המס ‏של ‏המשקיע‏ תושב‏ החוץ. לעניין‏ תושב‏ חוץ‏ המשקיע ‏בחברת מטרה‏ יחולו ‏סעיף‏ 3.11 לחוזר 12/2011 .

תקופת ההטבה

2.6 תקופת ההטבה
תקופת ‏ההטבה ‏נותרה ‏שלוש ‏שנות ‏מס ‏המתחילות ‏בשנת ‏המס ‏בה ‏חל ‏מועד‏ ההשקעה.‏ התיקון ‏בהגדרה ‏האמורה ‏בא להבהיר מהו מועד ההשקה כאמור בסעיף 2.4.2 לעיל. 

המועד הקובע

2.7 המועד הקובע
שנתיים ‏מתום ‏תקופת ‏ההטבה.

ניכוי ההשקעה המזכה

3 .ניכוי ההשקעה המזכה   
חוק ‏מתיר ‏למשקיע ‏לנכות ‏כהוצאה ‏את ‏סכום ‏ההשקעה ‏המזכה, ‏עד ‏לגובה ‏של  חמישה ‏מיליון‏ ₪ כנגד‏ כל ‏מקור‏ מכלל‏ הכנסתו‏ במשך ‏תקופת‏ ההטבה.‏ הכללים ‏בדבר 
סכום ‏ההשקעה ‏המרבי, ‏עקרונות ‏לניכוי ‏ההוצאה ‏בידי ‏המשקיע ‏וכיוצ"ב ‏מופיעים‏ בסעיפים ‏8-10 לחוזר‏12/2011 וימשיכו ‏לחול‏ בשינויים ‏המחויבים למסלול ‏הנוסף ‏לגבי‏ חברה ‏מתחילה.
לעניין‏ זה, ‏ראו ‏גם‏ את‏ הוראות ‏המעבר ‏לחוק ‏החדש‏ בסעיף ‏6 להלן.

אישור לעמידה בתנאי חברה מתחילה

4. אישור לעמידה בתנאי חברה מתחילה
חברה ‏מתחילה ‏נדרשת ‏לעמוד ‏בתנאים ‏מצטברים ‏שנקבעו ‏בחוק. ‏בחינת ‏התקיימות‏ התנאים ‏המצטברים תבוצע ‏על ‏ידי‏ הרשות ‏כמפורט‏ להלן:
4.1 בתום ‏כל ‏שנת ‏מס ‏עד‏ תום‏ תקופת‏ ההטבה ‏התקיימו‏ התנאים המצטברים,‏ כדלקמן:                                                                                                                            4.1.1 מתקיימים ‏התנאים ‏הקבועים ‏בס"ק ‏(6 ) ‏לחוק ‏לעניין ‏הגדרת ‏המונח ‏"חברה‏ מתחילה"‏(ראה‏ סעיף ‏2.3.9 לעיל).
4.1.2 יותר ‏מ- %50 מהוצאות ‏החברה,‏ באותה‏ שנת ‏מס,‏ הוצאו‏ בישראל. לעניין‏ תנאי‏ זה, ‏המדען ‏הראשי ‏ומנהל ‏רשות ‏המסים ‏רשאים ‏לקבוע ‏כללים, ‏שיפורסמו‏ ברשומות, ‏לגבי ‏אופן ‏חישוב ‏התנאי ‏כאמור ‏לגבי ‏סוגי ‏הוצאות ‏שהוצאו ‏מחוץ‏ לישראל בשל‏ העובדה‏ שלא‏ ניתן‏ לרכוש‏ את‏ השירותים ‏או‏ המוצרים‏ בישראל.
4.2 במועד ‏הקובע‏ התקיימו‏ התנאים ‏הבאים :
4.2.1 מלוא ‏סכום ‏ההשקעה ‏המזכה ‏שהושקע ‏בחברה, הוצא ‏על ‏ידה במישרין לשם קידומו ‏ופיתוחו ‏של ‏המוצר ‏בפיתוח. ‏לעניין ‏זה, רשאים המדען ‏הראשי ‏ומנהל‏ רשות ‏המסים, ‏לקבוע ‏כללים ‏שיפורסמו ‏ברשומות, ‏בדבר ‏סוגי ‏הוצאות ‏שיראו‏ אותן ‏כמקיימות ‏תנאי‏ זה.
4.2.2 יותר ‏מ- 50% מהוצאות ‏החברה‏ ב "תקופה ‏הנוספת" (התקופה ‏מתום ‏תקופת‏ ההטבה ‏ועד‏ למועד ‏המוקדם‏ מבין ‏המועד ‏הקובע ‏או ‏המועד ‏בו החברה‏ הוציאה‏ את ‏מלוא‏ ההשקעה‏ המזכה כאמור‏ בסעיף ‏4.2.1 לעיל) הוצאו‏ בישראל ‏בהתאם‏ לאמור בסעיף   4.1.2 לעיל .

אי עמידה/הפרה של תנאי

5 .אי עמידה/הפרה של תנאי

1.5 במסלול חברת ‏מטרה, ‏הפרה ‏של ‏התנאים ‏הקבועים ‏על ‏ידי ‏החברה ‏מביא ‏למצב ‏בו‏ המשקיע ‏נדרש‏ לבטל‏ את‏ הניכוי‏ שתבע בעבר‏ ולהחזיר ‏את‏ הטבת ‏המס ‏בגינה.‏ מצב‏
זה, גורם ‏לחוסר ‏וודאות‏ מצד‏ המשקיע ‏עד‏ לתום ‏התקופה ‏בה‏ מתברר‏ האם‏ התקיימו ‏כל‏ התנאים.
על ‏מנת ‏להגביר ‏את‏ הוודאות ‏למשקיע ‏לגבי ‏חברה‏ מתחילה,‏ נקבעה ‏הוראה ‏על ‏פיה‏ הפרה ‏של ‏התנאים ‏שיפורטו ‏להלן, ‏לאחר ‏מועד ‏ההשקעה, ‏תביא ‏לחיוב ‏במס ‏של‏ החברה ‏המתחילה‏ ולא‏ של‏ המשקיע.
להלן‏ הפרה ‏מצד‏ החברה‏ המתחילה:
5.1.1 במידה ‏ומצאה ‏הרשות ‏כי ‏לא ‏מתקיים ‏תנאי ‏מהתנאים ‏המפורטים ‏בסעיפים 4.1.1 ,‏4.1.2 ו- 4.2.2 לעיל,‏ תהא החברה ‏המתחילה ‏חייבת ‏במס ‏על ‏מלוא‏ סכום ‏ההשקעה ‏המזכה, ‏בשיעור הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה,‏
ובתוספת ‏הפרשי ‏הצמדה ‏וריבית ‏כהגדרתם ‏בפקודה. ‏הפרשי ‏ההצמדה‏ והריבית ‏יחושבו ‏מהמועד ‏שבו‏ מצאה ‏הרשות‏ כי‏ לא ‏מתקיימים ‏חלק מהתנאים‏ ועד‏ למועד‏ התשלום‏ בפועל.                                                                                                                                                                                                                                              5.1.2 במידה ‏ומצאה ‏הרשות ‏כי‏ לא ‏מתקיים ‏תנאי ‏מהתנאים ‏המפורטים ‏בסעיף‏ 4.2.1 לעיל,  ‏תהא‏ החברה ‏חייבת‏ במס ‏על ‏יתרת‏ סכום‏ ההשקעה ‏המזכה‏ שלא ‏הוצאה‏ על ‏ידה עד ‏למועד ‏הקובע, ‏בשיעור הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה, ‏ובתוספת ‏הפרשי ‏הצמדה ‏וריבית ‏כהגדרתם ‏בפקודה. ‏הפרשי‏ ההצמדה ‏והריבית‏ יחושבו מהמועד ‏שבו‏ מצאה ‏הרשות ‏כי‏ לא ‏מתקיימים ‏חלק‏ מהתנאים ‏ועד ‏למועד ‏התשלום ‏בפועל.
לעניין‏ זה ‏יש ‏לייחס ‏את‏ הוצאותיה ‏של ‏החברה ‏המתחילה ‏להשקעות‏ המזכות‏ בשיטת ‏FIFO כך ‏שההוצאות ‏שהחברה ‏הוציאה ‏תיוחסנה ‏ראשית ‏להשקעות‏ המזכות ‏שבוצעו‏ בה ‏לפי ‏סדר ‏ההשקעה ‏הכרונולוגי, ‏מהמוקדם ‏למאוחר, ‏זאת‏ בדומה ‏לייחוס ‏הוצאות ‏המו"פ ‏להשקעות ‏מזכות ‏המתואר ‏בסעיף ‏8 לחוזר‏12/2011 .
5.2 מצאה ‏הרשות ‏כי ‏התנאים ‏(או ‏אחד ‏מהם) ‏כאמור ‏בסעיף ‏5.1.1 לעיל ‏לא ‏התקיימו,‏ תודיע‏ הרשות ‏למנהל ‏רשות‏ המסים.
5.3על‏ חוב‏ המס ‏של‏ החברה‏ במקרה ‏של‏ הפרה ‏כאמור ‏לעיל ‏יחולו‏ הוראות‏ הפקודה ‏לעניין שומה ‏וגביה.
5.4 מובהר ‏כי ‏חוב ‏המס‏ לא ‏יותר‏ לחברה ‏בניכוי ‏מהכנסתה ‏לפי ‏כל ‏דין ‏והוא‏ יהווה‏ כתשלום‏ מס‏ לכל ‏דבר‏ ועניין.
5.5 נקבע ‏כי ‏כל ‏סכום ‏שקיבל ‏משקיע ‏מחברת ‏המטרה ‏בתקופה ‏שממועד ‏ההשקעה ‏ועד‏ תום ‏תקופת ‏ההטבה ‏או ‏מחברה ‏מתחילה ‏בתקופה ‏שממועד ‏ההשקעה ‏ועד ‏המועד‏
הקובע, ‏במישרין‏ או‏ בעקיפין, ‏למעט‏ דיבידנד ‏כהגדרתו ‏בחוק ‏החברות,‏ יופחת‏ הסכום‏ האמור‏ מסכום‏ ההשקעה ‏המזכה.
סעיף ‏זה‏ בא‏ למנוע ‏תכנוני ‏מס‏ כגון‏ ניכוי ‏השקעה ‏בחברת ‏מטרה ‏בה‏ המשקיע ‏הינו עובד‏ חברת‏ המטרה‏ כנגד ‏הכנסתו לרבות‏ שכר ‏עבודה,‏ תשלום ‏בגין‏ מתן ‏שירותים ‏מעסק‏ או‏ משלח‏ יד, ‏דמי ‏ניהול,‏ שכירות‏ וכיוצ"ב מחברת‏ המטרה.
5.6 במסגרת ‏החוק‏ הוסמכה‏ הרשות ‏לדרוש ‏ידיעות‏ ומסמכים ‏הנדרשים‏ לה ‏לצורך ‏בדיקת‏  התנאים ‏כאמור.

תחולה והוראות מעבר

6 .תחולה והוראות מעבר
6.1 לעניין ‏השקעה ‏מזכה ‏בחברת ‏מטרה ‏- הוראות ‏החוק ‏הקודם ‏ימשיכו ‏לחוק ‏בשינויים המחויבים ‏על‏ השקעות‏ שיבוצעו ‏עד‏ ליום‏ 31/12/2019.                                       
6.2 חברה ‏מתחילה ‏- מסלול ‏ההטבה ‏יחול ‏לגבי ‏השקעה ‏שבוצעה ‏בתקופה ‏שמיום ‏01/01/2016 ועד ‏ליום 31/12/2019‏ .
6.3 בנוסף ‏לאמור ‏לעיל, ‏הוארכה ‏תקופת ‏מסלול ‏ההטבה ‏הקבוע ‏בסעיף ‏21 לחוק ‏וזאת‏ לגבי‏ השקעות ‏שיבוצעו‏ עד ‏ליום‏ 31/12/2019. הוראות ‏סעיף‏ זה‏ נותרו ‏ללא ‏שינוי.
6.4 שר ‏האוצר, ‏באישור ‏ועדת ‏הכספים ‏של ‏הכנסת, ‏רשאי ‏להאריך, ‏בצו, ‏את התקופה‏
האמורה‏ בארבע‏ שנים‏ נוספות בלבד.

הודעות ודיווחים

7 .הודעות ודיווחים
7.1 לאור ‏כל ‏האמור, ‏יש ‏לשים ‏לב ‏למועדים, ‏לדיווחים ‏ולאישורים ‏הנדרשים ‏הן ‏על ‏ידי‏ חברה ‏והן‏ על ‏ידי‏ המשקיע. ‏דיווחים ‏ואישורים ‏כאמור ‏יש‏ להמציא ‏מהרשות‏ ולצרפם‏
לדוח ‏המס‏ של‏ המשקיע ‏ושל‏ החברה.
7.2 האישורים ‏והדיווחים ‏הנדרשים ‏לחברת ‏מטרה ‏נותרו ‏בעינם ‏בהתאם ‏לאמור ‏בחוזר 12/2011 לרבות ‏טופסי‏   5950 , 5951 ו-5952. 
7.3 להלן ‏האישורים ‏הנדרשים ‏לעניין ‏חברה ‏מתחילה, ‏אשר ‏בגינם ‏יפורסמו ‏טפסים‏ מתאימים ‏על ‏ידי‏ רשות ‏המסים ‏והרשות:
7.3.1 אישור ‏רואה ‏החשבון ‏המבקר ‏של ‏החברה ‏כאמור ‏בסעיף ‏2.3.8 לעיל ‏על‏
התקיימות ‏התנאים ‏של‏ חברה ‏מתחילה ‏במועד ‏ההשקעה. ‏אישור‏ זה‏ הינו‏ בדבר‏ הנושאים‏ שלהלן:
7.3.1.1 מקום ‏רישומה‏ והתאגדותה ‏של החברה ( 2.3סעיף לעיל‏ ) ;
7.3.1.2 משך ‏הזמן ‏שחלף ‏ממועד ‏ההתאגדות ‏עד ‏לביצוע ‏ההשקעה ‏המזכה‏ ( 2.3.1 סעיף לעיל‏);
7.3.1.3 תנאי‏ המכירות‏ ( 2.3.2 סעיף לעיל‏);
7.3.1.4תנאי‏ ההוצאות‏ 7.3.1.4 (2.3.3 סעיף לעיל‏):
7.3.1.5תנאי‏ ההשקעות‏ (2.3.6 סעיף לעיל‏);
7.3.2 אישור ‏הרשות ‏כאמור ‏בסעיף ‏2.3.9.1 לעיל ‏בדבר ‏יחס ‏ההוצאות ‏שהוצאו‏ בחברה ‏בקשר ‏למוצר ‏לבין‏ כלל ‏ההוצאות‏(לפחות‏70%.)‏אישור‏ זה‏ יינתן ‏בשנת‏ המס ‏בה ‏חל ‏מועד ‏ההשקעה ‏וזאת ‏במצטבר ‏החל ‏ממועד ‏התאגדותה ‏של‏ החברה ‏וכן‏ בכל‏ שנת ‏מס‏ לאחר ‏מכן ‏עד‏ לתום ‏תקופת ‏ההטבה(ראה ‏סעיף‏ 2.6 לעיל).
7.3.3אישור‏ הרשות ‏כאמור‏ בסעיף‏  2.3.9.2 לעיל ‏בדבר‏ הבעלות ‏על‏ המוצר ‏שפותח בחברה. אישור ‏זה ‏יינתן ‏בשנת ‏המס ‏בה ‏חל ‏מועד ‏ההשקעה ‏וזאת ‏לגבי‏ תקופה ‏החל ‏ממועד‏ התאגדותה ‏של ‏החברה ‏וכן‏ בכל ‏שנת ‏מס ‏לאחר ‏מכן‏ עד‏ לתום ‏תקופת‏ ההטבה(ראה ‏סעיף ‏2.6 לעיל).
7.3.4 אישור ‏הרשות ‏כאמור ‏בסעיפים 1.2.‏4 ו- 4.2.2 בדבר ‏ההוצאות ‏שהוצאו‏ בישראל ‏מסך ‏הוצאות ‏החברה ‏(לפחות ‏50%) . ‏אישור ‏זה יינתן ‏החל ‏משנת‏ המס ‏בה ‏חל ‏מועד ‏ההשקעה ‏ועד לשנה ‏בה ‏החברה ‏הוציאה ‏את ‏מלוא ‏סכום‏ ההשקעה ‏המזכה ‏אך ‏לא ‏יאוחר ‏משנתיים ‏מתום ‏תקופת‏ ההטבה ובכל ‏מקרה‏
למשך ‏תקופת ‏ההטבה ‏כולה (ראה‏ סעיף ‏2.6 לעיל).
 7.3.5 אישור‏ הרשות‏ כאמור‏ בסעיף‏‏ 4.2.1 בדבר‏ הוצאת ‏סכום‏ ההשקעה‏ המזכה‏ על ידי ‏החברה ‏המתחילה. ‏אישור ‏זה ‏יינתן ‏בכל ‏שנת ‏מס ‏החל ‏ממועד ‏ביצוע‏ ההשקעה ‏ועד ‏לתום‏ השנה ‏בה ‏החברה‏ הוציאה‏ את ‏מלוא ‏סכום ההשקעה ‏אך‏ לא‏ יאוחר ‏משנתיים‏ מתום‏ תקופת‏ ההטבה.