ג. תנאי המכר בין החברה לתושבת החוץ הינם EXW – דהיינו, החברה מסיימת את התחייבויותיה בעסקה כאשר היא מעמידה את הטובין בבית האריזה.

ד. מחסני בית האריזה נפרצו ונגנבו מהם, בין היתר, המשטחים שיועדו ליצוא.

הבקשה:

אישור כי מכירת הטובין שנגנבו חייבת במע"מ בשיעור אפס בהתאם לסעיף 30(א()1 )לחוק.

תמצית הסדר המס ותנאיו:

א. סעיף 30(א)(1) קובע כי יחול מס ערך מוסף בשיעור אפס, על עסקה כדלקמן: "מכירת טובין – למעט טובין כאמור בסעיף 33 – אם הותר לגביהם רשימון יצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל";

ב. בית המשפט העליון בעניין ע"א 8673/06 אורו ישראל (2000) אחזקות בע"מ קבע, כי על מנת שעסקת מכירת טובין תתחייב במע"מ בשיעור אפס, על פי סעיף 30(א)(1) לחוק, נדרשים שני תנאים מצטברים:

1. המכירה הייתה על דרך היצוא והטובין יוצאו אל מחוץ לישראל.
2. הותר רשימון יצוא על הטובין שיוצאו.

ג. במקרה הנדון, המדובר בטובין שיועדו ליצוא ונגנבו לפני ייצואם. הטובין לא יוצאו ואף לא הותר בגינם רשימון יצוא, ולפיכך לא מתקיים אף אחד מהתנאים הנדרשים לחיובה של המכירה כעסקה החייבת במס בשיעור אפס.

ד. לאור האמור לעיל, יחול מע"מ בשיעור מלא בשל הטובין שנמכרו על ידי החברה לתושבת החוץ ונגנבו לפני יצואם.

ה. הסוגיה ועמדתנו הובאו בתמצית בלבד.

ו. החלטה זו מבטלת מיום פרסומה עמדות מקצועיות שניתנו בעבר ע"י הנהלת רשות המיסים, המשרדים האזוריים או גורם אחר, במידה והן קבעו אחרת.