א. הרכב שנמכר ללקוח הוא בגדר "רכב פרטי" כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות.

ב. בהסכם למתן האשראי שנחתם בין הבנק לבין הלקוח יצוין באופן מפורש, כי על פי הסכם הרכישה שנחתם בין החברה לבין הלקוח, חלק מהריבית בה מחויב לשלם הלקוח לבנק במסגרת ההסכם למתן אשראי, ישולם בפועל ע"י החברה ישירות לבנק.

ג. שיעור הריבית שנקבע הינו שיעור הריבית המקובל בעסקאות סוג זה בין צדדים שאינם קשורים.

ד. במסמך החיוב המוצא מטעם הבנק לחברה יופיע שם מקבל ההלוואה וסכום הנחת הריבית שעל החברה שלם בשביל הלקוח.

ה. בהזמנת הרכב של הלקוח יצוין שיעור הריבית בה יחויב הלקוח במסגרת ההסכם למתן אשראי, ותצוין העובדה שהחברה משלמת לבנק סכום מסוים בשביל הלקוח כחלק מתשלומי הריבית בגין ההלוואה שקיבל הלקוח.

ו. בחשבונית המס שתוצא ע"י החברה בגין מכירת הרכב ללקוח יצוין במפורש כפריט נפרד סכום הנחת הריבית, תוך פירוט טיב ההוצאה- "חיוב בגין ריבית ששולמה בשביל הלקוח לבנק", מרכיב זה אינו מהווה חלק ממחיר העסקה, אינו חב במע"מ ועל כן לא יגולגל על הקונה חיוב במע"מ בגין מרכיב זה. יודגש כי במידה ובחשבונית המס שתצא ללקוח לא יצוין סכום הנחת הריבית במפורש כפריט נפרד, החברה לא תהא רשאית להוציא הודעת זיכוי לספרים בגין העסקה הנ"ל ולא תהא רשאית להקטין את מס העסקאות בדו"ח התקופתי.

ז. למען הסר ספק, יובהר, כי סכום הנחת הריבית, שאינו מהווה חלק ממחיר העסקה לא יעלה על הסכום ששילמה בפועל החברה לבנק בשביל הלקוח.

ח. במקרים בהם סכום הנחת הריבית המשולם לבנק ע"י החברה, ישולם על ידי הלקוח לחברה בטרם תשלומו לבנק, יראו בסכום זה כפיקדון שלא יהיה חלק ממחיר העסקה החייבת במע"מ (מחיר מכירת הרכב) בכפוף לקיום הוראות תקנה 6 (ב) לתקנות

4. יובהר, ככל והתנאים המפורטים במסמך זה מתקיימים, החברה לא תגבה מע"מ מהלקוח בגין הנחת הריבית והיא תהא בגדר הוצאה שהוציאה החברה בשביל הלקוח. במידה ואחד או יותר מהתנאים המפורטים לא מתקיים, החברה תהייה חייבת במע"מ בגין מלוא התמורה שקיבלה מהלקוח, לרבות הנחת הריבית.

5. האישור תקף רק לעסקאות שבוצעו לאחר הוצאתו לפונה.